יום שישי, 31 בדצמבר 2010

לוח חכם - המצביעון

על הלוח החכם כבר כתבתי בעבר בבלוג, אך השבוע קראתי כתבה שללוח הוסיפו את "המצביעון".

במסגרת החידושים הטכנולוגים במערכת החינוך, פועלות ברחבי הארץ יותר ויותר "כיתות חכמות" המצויידות בלוח אינטראקטיבי, עמדת מורה ממוחשבת ומקרן שמחוברים לרשת האינטרנט. בנוסף קיימת בכיתות "ערכת הצבעה", באמצעותה יכול המורה להציג בפני התלמידים שאלות. כל תלמיד יכול לענות בצורה אנונימית על ידי שלט אישי והנתונים נשמרים נאגרים במחשב המרכזי של המורה.
הלוח החכם והאינטראקטיבי הוא לב הכיתה החכמה ומאפשר מגוון רחב של פעולות. באמצעותו יכולים התלמידים להגיב, להוסיף, לשאול ולפתור שאלות. ניתן, כמובן, להקרין על גביו כל חומר רלוונטי בכל צורה שהיא, החל מקבצי וידאו, אודיו ועד תוכנות שונות.
ניתן לומר כי תם עידן. לא עוד לוח וגיר, אלא כיתה שמספקת את העזרים הטכנולוגיים הדרושים לשם למידה אינטראקטיבית וחווייתית.
בכתבה מצורף סרטון המדגים את השימוש במצביעון ובסופו שואל הקריין האם האינטראקציה הבין אישית בין המורה והתלמידים לא נפגמת בעקבות חידוש "המצביעון" שהכניסו לכיתה, אני משוכנעת שמורה השולט בחומר הפדגוגי והן בטכנולוגיה הנמצאת בכיתתו, ידע לעשות את האיזון המתאים ולקיים גם את האינטראקציה הבין אישית עם תלמידיו.
החשוב ביותר בעיני זה להעביר מסר למורים לא לחשוש מהכנסת הטכנולוגיה לכיתה, זהו כלי שטומן בו אוצרות רבים וגדולים ומי שמתחיל להשתמש בה קשה מאד להגלמל ממנה.
בתקווה שאכן הטמעת הטכנולוגיה תעשה ותסתיים במהרה בכל מערכת החינוך בישראל.

ynet לוח וגיר? מקרן ומצביעון! - מעורבות

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

גוגל נכנסת לכם לוורידים

ענקית האינטרנט נתנה לכם לראות איך נראים הרחובות בוונציה או אפילו את פני הירח, אבל היא לא עוצרת שם - שירות מקוון חדש של גוגל מאפשר לכם לנווט למעמקי גוף האדם. לא להיפוכונדרים בלבד (מור, 2010).
לאחר שגוגל כבשה את כדור הארץ עם Google Earth וקטפה את הירח עם Google Moon, גוגל נכנסת לנו לוורידים. שירות חדש, Google Body Browser מאפשר לכם לחקור את הגוף האנושי בתצוגה תלת ממדית.
איך זה נראה? ממש כמו Google Earth, רק שבמקום לתור ארצות וימים שאין לכם כסף לנסוע אליהם - אתם מטיילים בגוף האדם. תוכלו לעשות זום על שכבות אנטומיות ולנווט לאזורים שתרצו לחקור. לחיצה על אזורים שונים בגוף תאפשר לכם לזהות מבחינה אנטומית את המבנה שלו ולזהות שרירים, כלי דם ועצמות.
אפשר לסובב את הדמות המאוירת ולהתמקד באברים שונים בגופה ולפרק אותה לשכבות, די כיף וגם מעניין לדעת.
אהבנו במיוחד את השילוב של Google Instant בממשק. בעוד אתם מקלידים, ייפתח חלון תוצאות המותאם אישית על פי ההקלדה שלכם. מעבר על האברים השונים בחלון התוצאות מביא לשינוי התצוגה הגרפית בדף בהתאם לכל אבר. מגניב, לא רק להיפוכונדרים וסטודנטים לרפואה.

כל פעם  אני נדהמת מחדש כמה דברים חדשים אפשר לעשות עם הכלי העצום: המחשב. אומנם אני לא מורה למדעים, אבל רואה כמה שימוש ואפשרויות לימוד זה יכול לפתוח. אני משוכנעת כי לתלמידים (ובטח גם לסטודנטים לרפואה לפחות בשנה הראשונה) יהיה קל יותר להבין את מבנה גוף האדם ובכלל יהיו מרותקים לנושא.

















שימוש לא נאות במידע שלנו באינטרנט

השבוע התפרסם באתר Ynet כתבה על שימוש לא נאות במידע שלנו (קינן, 2010).
חלק גדול מכם בוודאי מדלג על שלב קריאת הסכמי השימוש הארוכים כשאתם נרשמים לאתר או שירות כלשהו. אבל אם עשיתם את זה, זו בעיה שלכם. בעיה גדולה יותר קיימת כאשר קטינים, חותמים ויש מישהו שאוסף את הפרטים שלהם.
לקטינים אין אפשרות משפטית, כמו למבוגרים, להסכים למכור את הפרטיות שלהם למפרסמים תמורת נזיד עדשים ושירות הודעות או משחקים חינמי. אין לילדים גם שיקול דעת זהה למבוגרים ומודעות לוויתורים שהם עושים כשהם נרשמים לשירותים שונים.
באופן מפתיע, אף אחד לא עומד בשער של האינטרנט ומונע מקטינים להירשם לשירותים הללו, ולמפרסמים לאסוף את המידע עליהם, לסחור בו ולעשות בו שימוש. על פי מחקר של עמותת אשנב מ-2009, כ-60 אחוזים מהאתרים הישראלים אוספים מידע על קטינים ללא אישור ההורים.
משרד המשפטים החליט להיכנס לתמונה המורכבת הזו, ולהציע כללי אתיקה שיסדירו את העניין, כדי שההורים יוכלו לישון בשקט, בזמן שהילד הקטין מכניס את הגיל והתחביבים שלו, ומקבל הצעה לרכוש קטשופ חייכני שישנה לו את החיים.
הכללים הם כרגע במעמד של נייר עמדה. כלומר, הצעה שמונחת על השולחן והציבור, כמו גם גופים וארגונים שעוסקים באיסוף מידע יוכלו להגיב ולהגיע להסכמה. זו אמורה לאזן בין הזכות לפרטיות שמגיעה לילדים, כמו גם למבוגרים, לבין היכולת של הגופים האלה להתקיים ולהציע את השירות שלהם, בין מקוון או לא מקוון, גם לילדים.
לא מדובר בהסדרה עצמית, שגופים יקבעו לעצמם, אלא בכללים שיקבעו במשותף עם משרד המשפטים. במשרד גם רוצים לשמור לעצמם את הזכות להטיל סנקציות על גופים שלא יעמדו בכללים על פי חוקי הגנת הפרטיות הקיימים ועל פי תקנות חדשות שייקבעו על פי הכללים שכרגע הם עדיין בגדר הצעה.
הכללים מבקשים להגדיר שלא ניתן יהיה לאסוף פרטים על קטינים מתחת לגיל 14. הסכמת ההורים תידרש מגיל 14 עד 18 ולא ייאסף על קטינים בטווח הגילים הזה מידע רגיש. הגופים שאוספים מידע יצטרכו למסור לילדים ולהוריהם מסמך תמציתי ונגיש שמתאר את השימוש שייעשה במידע שייאסף. כרגע קיים מצב, גם בשירותים שמיועדים לבוגרים, שלא ניתן גילוי נאות של מה עושים עם המידע, ולפעמים הפרטים הללו חבויים במסמכים ארוכים, על פי משרד המשפטים. כללים עוסקים גם באבטחה על המידע, ואיסור לפרסם מידע על קטין ללא הסכמת הוריו, ולפרסם מידע שיאפשר לכל אחד למצוא אותו פיזית - בעולם האמיתי.
נייר העמדה דן גם בעובדה שמידע עלינו נאסף מעצם הגלישה באתרים או קיום שיחות טלפון ובניית פרופיל שלנו בעזרת הנתונים הללו - לאן אנחנו גולשים, למי אנחנו מתקשרים, כמה זמן אנחנו מבלים באינטרנט ועוד כל מיני פרטים מדאיגים שיודעים עלינו - ולא רק מסירת מידע באופן אקטיבי כמו פרסום פרטים בפרופיל והעלאת תמונות.
זהו תהליך שיקח זמן עד שיתגבש לכדי כללים ברורים. גם אז, וחרף הנחישות של משרד המשפטים שטרח לנסח כללים מאוד סדורים - וכפי שאנחנו רואים בהתנהגות של אתרים גדולים כמו פייסבוק וגוגל שרוצה לצלם כל פינת רחוב בעולם, ועל הדרך מלקט מידע מרשתות ציבוריות, עדיין יהיה קשה לאכוף את החוקים הללו.

כל הכבוד וישר כח ליוזם ההצעה. אני בהחלט חושבת שיש להגן על הפרטיות של הגולשים בכלל ובפרט על פרטיותם של הגולשים הקטינים. אך יחד עם זאת מאד חשוב שההורים יהיו מעורבים באיזה אתרים ילדיהם פותחים חשבון.
אני חושבת שההורים צריכים לדבר עם הילד לפני פתיחת החשבון (ולא משנה באיזה אתר) ולהסביר לו את כללי הגלישה באינטרנט. חשוב מאד לשים את המחשב במקום מרכזי בבית, בו ההורה יכול לראות ולהשגיח על גלישת הילד באתרים השונים. וחשוב מאד לזכור, מותר להורים גם להגיד "לא" לילדים ולא לאשר להם פתיחת חשבון באתר שאינו נראה לכם או שאתם חוששים שהילד יעשו בו שימוש לא ראוי.
גלישה בטוחה נעימה ומהנה

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

פיצ'רים חדשים בפייסבוק נחשפו בטעות

פיצ'רים חדשים בפייסבוק נחשפו בטעות (ynet פורסם: 18.12.10).

הרשת החברתית פייסבוק שותקה לכשעה בליל חמישי לאחר שתכונות חדשות ושדרוגים ניסיוניים שנעשו באתר נחשפו בפני גולשים. כך על פי הודעה שפירסמה פייסבוק בעצמה בחשבון הטוויטר שלה.
אתרי הטכנולוגיה The Next Web ו-Mashable ליקטו את התכונות החדשות ודיווחו עליהם. העמודים של פייסבוק - שמיועדים לחברות, ארגונים ודפי מעריצים של ידוענים, עברו עיצוב מחדש, ובמקום לשוניות למעלה, הניווט בין חלקים שונים בדף (קיר, תמונות, דיונים וכדומה) הוזז לצד הדף. כמו כן נוספה אפשרות לעבור מהר בין חשבונות, לטובת מי שמנהל כמה דפים בפייסבוק.
אפשרות חדשה נוספת שככל הנראה תשולב בקרוב ונחשפה בטעות היא "זכרונות" (Memories). בדיוק כמו שמרמז השם, לחיצה על הזכרונות מציגה, על פי דיווחי הגולשים שראו אותה, סטטוסים ישנים, תמונות מהעבר ועדכונים שונים שמקובצים על פי שנה. בעיצוב הנוכחי של פייסבוק, ניתן לדפדף אחורה במקטעים, וקשה להגיע לתוכן שפורסם לפני חודשים ולפני שנים.
תכונות קטנות נוספות שנחשפו: אפשרות לפרסם סקרים, פרסום מידי של תגובה עם Enter וללא כפתור להקליק עליו, קריאת חדשות ממקורות חיצוניים ואזכור של חברים בסטטוסים ללא צורך להקליד @ - פייסבוק פשוט תחפש חברים כשמקלידים את שמותיהם.
ב-Wired נחשף גם העיצוב של עמוד התמונות החדש, אם כי בפייסבוק הגיבו כי לא מדובר באחת התכונות שדלפו, כי אם בשדרוג של עמוד התמונות שזמין באופן מצומצם לחלק מהגולשים. התמונות מקבלות מקום גדול יותר בעמוד החדש (עם מקום קטן לתגובות למטה), וישנם כפתורי ניווט ימינה ושמאלה, על מנת לדפדף בין התמונות באלבום.

אם מישהו תהה לעצמו האם הפייסבוק ישאר עוד הרבה זמן ברשת או ייעלם כפי שבא, הנה התשובה.
אם לא היו מנבאים לפייסבוק עתיד לא היו מכניסים אפשרויות חדשות  ומשנים כל הזמן את עיצבו כדי שיהיה קל ונגיש יותר למשתמש. כל הזמן ישנן הפתעות חדשות. לא פלא שמארק צוקרברג נבחר לאיש השנה של מגזין "Time" בהחלט עשה את אחת המהפכות ברשת!

אחרי כולם: משרד החינוך מצטרף למהפכה

מכתב להורים - אאוט; אי-מייל מהמורה - אין - כל מורה יקבל תיבת דואר אלקטרוני אישית  (דן לביא, 2010)
 שנים אחרי שהחלה מהפכת האינטרנט משרד החינוך החליט שהגיעה העת שגם המורים ייכנסו לתחום. כ150-אלף מורים יקבלו החל מהשבוע הבא תיבת דואר אלקטרוני אישית ובאמצעותה יוכלו לשמור על קשר עם חבריהם לעבודה עם התלמידים וגם עם ההורים.

במשרד החליטו שהשם שיהלום את הפרויקט החדשני הוא "יונת דואר". המורים בפרויקט יקבלו גם גישה לפרטיהם של כל המורים בישראל באמצעות אלפון של כלל עובדי ההוראה בישראל שיהיה פתוח בתיבה. עוד יכלול השירות למורים תיבה אישית בנפח של 10 ג'יגה בייט אנטי וירוס שירות נגד פרסומות וחיבור לתוכנות האופיס של מיקרוסופט באינטרנט. את מערכי השיעור והמבחנים יוכלו המורים לאחסן בשרתים מיוחדים שיכילו עד 25 ג'יגה בייט למורה. כדי שהתלמידים לא יחדרו לשרתים ויורידו את המבחנים מראש במשרד החינוך מבטיחים כי כל השירותים יהיו מאובטחים.

אז דואר אלקטרוני יש אבל האם המורים ישתמשו בו? מנהלת מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך סופיה מינץ העדיפה שלא לענות על השאלה הזאת באופן ישיר והסתפקה בלומר ש"היום אולי לא כל הסבתות יודעות להשתמש באינטרנט אבל זהו חלק מהתהליך של יצירת קהילה פעילה ברשת."

את השירותים תעניק חברת מיקרוסופט שזכתה במכרז של משרד החינוך. המורים שכן ישתמשו בדוא"ל יצטרכו להיכנס לאתר אינטרנט מיוחד וממנו יתחברו אל התיבה האישית שלהם באמצעות סיסמה. התיבות גם ישמשו להעברת הודעות מהנהלת משרד החינוך ישירות אל המורים.

עוד הסבירה מינץ כי "באמצעות כלים אלה קבוצת מורים גדולה תהפוך לקבוצה דינמית וזאת כחלק מצעדים הנעשים כיום במשרד לקדם את עולם החינוך."
 
עכשיו, אחרי קריאת הכתבה שפורסמה בעיתון "ישראל היום", אני כולי "נפעמת ומתרגשת" מהעבודה שסוף סוף משרד החינוך מכיר בכלי המדהים שכולם משתמשים בו כבר כמה שנים טובות - האינטרנט. מעניין היכן היה הכלי הזה עד היום במשרד החינוך?!?!?
כאחת שעובדת כמחנכת במשרד החינוך ומשתמשת במייל ככלי תקשורת עם ההורים, אני חושבת שיש לזה המון ייתרונות (ניתן להעביר הודעות להורים במיידית, מפחית את כמות שיחות הטלפון וכד'). אך לצד הדברים החיוביים יש גם צד שלילי מאד בולט: ההורים אינם עושים סינון במייל ולכן מרשים לעצמם לכתוב ולומר כל מה שעולה בדעתם מבלי להעביר את הדברים באיזה שהוא פילטר. אני, כמורה, צריכה להחליט האם להגיב למיילים כאלו באמצעות המייל, באמצעות שיחת טלפון, באמצעות זימון לפגישה ואף לעיתים רחוקות גם לא להגיב כלל להורים. בנוסף אחד החסרונות הבולטים במייל מול התכתבות עם ההורים, שהכל מתועד ולכן יש לשקול טוב את ניסוח המייל.
מתוך שיחות, בחדר המורים, על נושא המייל מול ההורים עולים הרבה מאד התנגדויות מצד הצוות בשימוש בכלי זה (ולאוו דווקא מצד "הסבתות"). מקווה שאכן משרד החינוך יצליח להנחיל את השימוש במייל בקרב המורים, אך כפי הנראה תיווצר התנגדות רבה מצד העובדים. שיהיה בהצלחה...

יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

מפת חשיבה

במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" התנסנו בכתיבת ערך בוויקפדיה.
ההתנסות הייתה מענינית מאד, הן שצברתי ולמדתי ידע חדש והן ההתנסות בתוכנת הווקיפדיה.
אני כתבתי וערכתי את המושג "מפות חשיבה", לעיונכם...

מפת חשיבה
מפת חשיבה היא כלי לימודי שמשקף בצורה חיצונית את מה שמתרחש בתוך הראש שלך. אנחנו מתחילים במרכזו של עמוד ריק. אנו מחברים ענפים לתמונה המרכזית ומחברים ענפים מדרגה שנייה ושלישית לענף הראשון, השני וכך הלאה... (זיו, 2009). מפת מוח היא שיטה שמטרתה להעביר את החשיבה האורגנית של המוח אל הנייר. מפות מוח (או מפות חשיבה) משמשות אנשים לייצור רעיונות, בניית רשימת מטלות, סיכום שיעורים, ארגון חומרים, כתיבת רשימות, בניית שלד לסיפור, כתבות או סרטים. יצירת מפת מוח היא דרך רבת עוצמה לעשות את כל הדברים האלו ולהשתחרר מההרגל המגונה שיש לנו שהוא כתיבת בצורה לינארית העובדת בניגוד לדרך בה המוח שלנו עובד (קיטרו, 2009). מפות מוח החלו להתפתח בשנות השמונים ושמשו בעיקר בתי עסק, סופרים ואנשי רוח. בשנים האחרונות השיטה חוזרת ונכנסת לא רק לבתי עסק אלא גם לשוק הפרטי ועוזרת לאנשים לארגן את החיים שלהם (קיטרו, 2009). הענפים במפת החשיבה הם שיקוף של הדרך שבה המוח חושב. המוח קורן, הוא חושב מהמרכז ומתפזר לכל הכיוונים (כמו שמש ששולחת קרניים לכל הכיוונים) הענפים מעוגלים וסליליים ולא קווים ישרים, הם אורגניים וזורמים בחופשיות ולא קווים מבניים ואחידים. טוני בוזן הוא הסופר המוביל והמרצה הבכיר בנושא המוח והלמידה בעולם. הוא שינה את חייהם של למעלה מ 250 מיליון אנשים עם השיטה המהפכנית שלו של מפות החשיבה. המוח חושב על ידי דמיון ואסוציאציה - שיטה של חקר התת-מודע על ידי הפקת מילים ומחשבות שמתקשרות למילות מפתח. הסיבה שהשיטות המסורתיות של רשימות ושורות לא עובדת ולמעשה לא פרודוקטיבית היא מכיוון שאין לה את האסוציאציות (זיו, 2009).

הוספת מילה אחת לכל ענף
אחת הנקודות החשובות כשבונים מפת חשיבה היא שתהיה מילה אחת עבור כל ענף. למה? מפני שכשיש לנו מילה אחת, המילה האחת עם כל האסוציאציות שלה נשארת חופשית. אם שמים את המילים ביחד, הופכים את זה לנוקשה מידי. לדוגמה: אם אתה יוצר מפת חשיבה ואתה רוצה לכתוב טוני בוזן, אם תכתוב טוני בוזן על אותו הענף – זה כאילו שהדבקת את שתי המילים יחד עם דבק. אך אם תציב בוזן ואחר כך טוני, יש לך את החופש לשלוח ענפים החוצה הקשורים לאבי, אימי, אחיי, עם ההיסטוריה של השם וכו'... מילה אחת על כל ענף נותנת לך הרבה יותר חופש, הרבה יותר יצירתיות, הרבה יותר בהירות. באופן אידיאלי, אורך המילה צריך להיות באורך הענף, מהסיבה הפשוטה שאם מילה מוצבת ליד מילה והענף והמילה הם באותו האורך, אזי נקודת המפגש בין שתי המילים תהיה מאוד קרובה. שתי המילים נמצאות בחלל קרוב אחת לשנייה כלומר הן מחוברות. אם יש לך מילה קצרה על ענף ארוך ובהמשך עוד מילה קצרה על ענף ארוך, המילים אינן מחוברות (קיטרו, 2009). איננו משתמשים באופן מסורתי בצבעים כאשר אנו רושמים מפני שאומרים לנו בבית הספר לא לעשות את זה, כל המחקרים אומרים שזה צריך להיות בדיוק ההיפך, אנחנו אוהבים צבע (קיטרו, 2009). מפות החשיבה זהות בצורתן לצורה הפיסית של הנוירון (תא עצב). הנוירונים הם תאי עצב שאחראים על עיבוד, אחסון וידע. במוח האנושי יש כ 100 מיליארד נוירונים וכל אחד מהם יכול ליצור קשר עם בין 1,000 עד 10,000 נוירונים אחרים באמצעות קשרים הנקראים סינפסות (בעברית מסנפים). הפוטנציאל של המוח האנושי הוא אינסופי (זיו, 2009).

התחלת מפות חשיבה
מפות חשיבה התחילו בשנות השישים בזמן שטוני למד באוניברסיטה, ציוניו החלו לרדת וחומר הלימוד רק הוסיף וגדל. טוני החל לחשוב, "כיצד אני יכול לשפר את דרכי הלמידה שלי ואת ציוניי בלימודים?" בוזן הבין שישנו איזשהו חוט המחבר בין אופן חשיבתם של כל הגאונים הגדולים בהיסטוריה, והחוט המקשר הוא שכולם השתמשו במפות חשיבה כדי לשקף את מה שמתרחש במוחם בצורה חיצונית. הם השתמשו בתמונות ואסוציאציות בתרשימים שלהם, הם לא כתבו בצורה יבשה כמו שלימדו אותנו בבית ספר (התקיימה למידה פעילה).(זיו, 2009).

תרומת מפת חשיבה ללמידה
מפת מוח יעילה עושה שימוש בצבעים ותמונות על מנת לגרות את הדמיון וליצור אסוציאציות חזקות ורעיונות מורכבים יותר. כאשר מייצרים מפת מוח טובה היא יעילה יותר מכל סיכום שאי פעם תכינו לעצמכם (ניהול ידע). בגלל השימוש בכלים ויזואליים המוח שלנו זוכר לטווח ארוך יותר את הנושאים (קיטרו, 2009). בניגוד לכתיבה רגילה בה אנחנו כותבים רעיונות האחד אחרי השני, במפת מוח אנחנו כותבים את הנקודות שלנו בצורה חופשית-אסוציאטיבית. הדרך הפשוטה ביותר להתחיל מפת מוח מוכרת לרבים מאיתנו מתקופת בית הספר היסודי: שמש אסוציאציות. במרכז הדף רושמים את הנושא ואז מותחים קוים מהנושא ועליהם רושמים את הנקודות שלנו. לאחר מכן מותחים עוד קווים מכל רעיון וממשיכים לפתח אותו (קיטרו, 2009). טוני בוזאן הגיע למסקנה ששיטות הלימוד המסורתיות שמלמדים בבתי הספר בעולם אינן מותאמות לדרך פעולתו הטבעית של המוח האנושי ושהלמידה צריכה להיות קלה ומעניינת ביותר עבור כל ילד. לטענתו אין ילדים "שאינם" מסוגלים ללמוד או להצטיין בלימודים, כל מה שצריך זה להדריך אותם בצורה נכונה כיצד לנצל את פוטנציאל המוח שלהם בצורה הנכונה (זיו, 2009).

כיצד לבנות מפת חשיבה
השלב הראשון ביצירת מפות מוח הוא בחירת הנושא. המטרה פה היא כמות ולא איכות. אין מסננים, פשוט מוציאים כל דבר שנראה לכם נכון. ההמלצה של טוני בוזאן היא לכתוב מילה אחת על קו אחד ואם יש צורך בעוד מילים מותחים קו מן המילה הראשונה (קיטרו, 2009). כמה נקודות שישי לשים לב בבניית מפת חשיבה 1. צבעים - בחרו את קשת הצבעים שלכם ובנו שפה של צבעים. יכול להיות שתחליטו שהצבעים מסמנים חשיבות, סוג מסוים של רעיונות, או אולי הצבעים יסמנו היררכיה. ככל שתייצרו יותר מפות מוח כך שפת הצבעים שלכם תתפתח. 2. תמונות - איפה שאפשר הכניסו תמונות. תמונה מעוררת לא רק את החלק האינטלקטואלי במוח אלא גם את החלק האינטואיטיבי. ההקשרים המחשבתיים עשירים יותר כאשר משתמשים בתמונה ולא פעם פרטים שמופיעים באופן ויזואלי לא מתפרשים כראוי במילה. לדוגמה, המילה טירה מעוררת אסוציאציות מסוימת כאשר היא מופיעה כאוסף של אותיות. כאשר יש לנו תמונה של טירה אז אנחנו רואים גם את הצריחים והדגלים, את הגשר ואולי שומרים (קיטרו, 2009).
לאחר שסיימתם לבנות את מפת החשיבה, מתחילים לעבור על הרעיונות שנוצרו ולמתוח מהם קווים ולייצר עוד רעיונות הקשורים אליהם. בשלב הזה תוכלו לסדר את הצבעים שלכם ולפתח את שפת הצבעים בצורה טובה יותר. אתם תבחינו, כאשר תחזרו למפות המוח שלכם לאחר תקופה שהמוח שלכם זוכר את הצבעים ואת הנקודות שהעליתם בצורה חדה מאוד (קיטרו, 2009).

סיכום המפה
המפה הסופית מהווה למעשה תכנית פעולה. מה שמתקבל הוא מוצר יעיל הרבה יותר מהרשימות הקלאסיות. ראשית, מפת המוח ממפה בצורה נכונה יותר את המוח שלכם ואת תהליך החשיבה. אף מפה, גם אם תכתב על אותו הנושא, לא תראה דומה בין אדם לאדם. העובדה שמדובר בדבר אישי מאפשרת למוח שלנו להתחבר למידע ולזכור את ההקשרים של המילים במשך שנים. המילים הופכות להיות מילות מפתח וכל אחת תפתח בפניכם את כל הרעיונות שהיא מכילה. הדבר החשוב ביותר ביצירת מפת מוח הוא שמדובר בדרך מהנה לייצר רעיונות וליצור דברים. חשיבה לינארית היא נחמדה אבל היא לא הדרך בה אנחנו חושבים. כאשר אנחנו עובדים עם המוח שלנו ולא דורשים ממנו לחשוב בצורה שחונכנו, התהליך הופך לקל (קיטרו, 2009).

מפת חשיבה במחשב
לאחר 4 שנות פיתוח טוני בוזאן וצוות המתכנתים שלו הצליחו ליצור תוכנה אידיאלית עבור יצירת מפות חשיבה. לתוכנה קוראים imindmap . התוכנה נותנת תחושה של כתיבה וציור עם עפרון, אתה יוצר מפת חשיבה מורכבת תוך זמן קצר ביותר והיתרון הוא שאתה יכול לבצע בה כל שינוי שתרצה בקלות (כשאתה מצייר מפת חשיבה על דף אתה צריך להשתמש בצבעים או טושים ובמקרה שטעית או שאתה רוצה לשנות משהו, אתה "פוגם" בחדות ובניקיון של הציור או שאתה מתחיל מהתחלה עם דף חדש) (זיו, 2009). כאשר עובדים על נייר, יש צורך לצייר את המפה מחדש ולסדר רבים מהרעיונות בצורה היררכית. במחשב זה קל יותר כי התוכנות מאפשרות פשוט לגרור מילה אחת ולהפיל אותה אל תוך מילה אחרת כדי ליצור את ההיררכיה (קיטרו, 2009).

המלצה לתוכנות מיפוי חשיבה (מבוסס על הבלוג של Rich Text Editor, 2009)
  • iMindMap היא תוכנה קניינית מבית היוצר של טוני בוזאן, האיש שלזכותו נזקפת ההתעניינות המחודשת במפות חשיבה. התוכנה הזו מרשימה מאד בתכונותיה ועמוסה באפשרויות ההופכות אותה לכלי עוצמתי מאד. עם זאת, יתכן שעבור משתמשים רבים הזקוקים בסך הכל ל"ניעור" מחשבתי קטן, תוכנה זו תהיה מורכבת ועמוסה מדי.
  • Freemind היא תוכנת קוד פתוח ותיקה ופשוטה. יש הטוענים שהממשק שלה לא מושך במיוחד ודווקא בסוג זה של כלים ראוי שהממשק יהיה מעניין יותר וישתתף גם הוא בתהליך עידוד היצירתיות. לזכותה יאמר שהיא קלה להתקנה ופשוטה להפעלה.
  • PersonalBrain היא תוכנה המציעה ממשק מעולה ומגוון אפשריות לשרטוט מפות מחשבה מורכבות. השימוש בה דורש לימוד והתנסות מסוימת, אך התגמול שווה את המאמץ. לתוכנה גרסה בסיסית בחינם וגם גרסה רבת-אפשרויות בתשלום.
  • XMind היא תוכנת קוד פתוח שגם כן מציעה גרסה בסיסית בחינם וגרסה מורחבת בתשלום. הגרסה החינמית נוחה מאד לעבודה.
  • bubbl.us היא תוכנה וובית צבעונית ועשירה המציעה יצירת מפות מחשבה לבד או בשיתוף עם משתמשים אחרים.
  • Mindomo היא תוכנה וובית נוספת בעלת ממשק מורכב יותר מ-bubbl.us. גם תוכנה זו מציעה גרסה בסיסית בחינם וגרסה מורכבת יותר בתשלום חודשי.

ביבליוגרפיה

1. זיו, א' , (2009). יוצר מציאות.
2. קיטרו , ז' , (2010), המוח שלכם הוא מפה.
3. (2009) Rich Text Editor
4. iMindMap Mobile Pro - Available from iTunes Now

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

רכבת הדיגיטל



לפי דבריה של תמר יסעור (מבכירי בנק לאומי) -
"את רכבת הדיגיטל כבר אי אפשר לעצור, ולמעשה אנחנו גם לא ממש רוצים לעצור אותה. אנחנו מגבירים ומגבירים את הקצב ולמרות שאפשר לומר שאנחנו כבר לא טירונים וחדשים, יש עדיין התרגשות מחדש מכל אפליקציה, קמפיין ופעילות בזירות הדיגיטליות. בכל פעם מחדש אנחנו מופתעים ושמחים לגלות כיצד הלקוחות מאמצים במהירות ובחום את השירותים החדשים, שירותים שמטרתם לעשות את החיים קלים ופשוטים יותר."
"בבנק הבינו שהלקוחות חיים בפייסבוק, יחד עם למעלה מ-3 מיליון הישראלים שנמצאים שם מדי יום. לכן החליטו לאפשר להם להמשיך לנהל את חייהם, מבלי לצאת מהזירה החברתית הפופולרית והסואנת ביותר כיום ברשת."

מיד כשראיתי את הפרסומת הזו לבנק, ממש הרגשתי שהיא משקפת את החיים האמיתיים שלנו. כיצד (כמעט) הכל היום מתבצע באמצעות המחשב והאינטרנט. עבודות הכפיים השונות הולכות ומתמעטות. ישנה תחושה שאם אנו לא מחוברים לאינטרנט 24 שעות ביממה אנו מפספסים המון דברים חשובים בדרך. גם מאד קשה לתפקד בלעדיו (יקשה עלינו להתעדכן בנוגע לתנועה בכבישים, יקשה עלינו לשמור מקומות בסרט, יקשה עלינו להתעדכן בנוגע להודעות הקשורת אלינו וכד').
הפרסומת אומרת ומסבירה בדיוק כיצד חיינו מתנהלים היום.
רק כמו שתמיד אני אומרת ודוגלת, מאד חשוב למצוא את האיזון בין העולם הדיגטלי לבין העולם המציאותי. בכל זאת אנו חייבים לשמור ולדעת לקיים את התקשורת הבין אישית.