יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

לגדול בטבע לחסוך בהפרעות

חלפו הימים בהם יכולנו לצאת מדלת ביתנו ולפגוש בטבע במלוא הדרו. במאה העשרים ואחת הטבע הולך ומתרחק מאתנו או יותר נכון, אנו הולכים ומתרחקים מהטבע. השדות החורשות והחיות כבר אינם נמצאים במרחק נגיעה ואנו שוקעים אל תוך עולם עתיר טכנולוגיות. ריצ’ארד לוב מתייחס להשפעה של הריחוק מהטבע על חיינו בספרו “הילד האחרון ביער”.
בספרו של ריצ’רד לוב “הילד האחרון ביער” שיצא לראשונה ב-2005 הוא בודק מה קורה לאנשים בפרט ולחברה ככלל, כשילדים מפסיקים לצאת החוצה ולשחק בחיק הטבע. בספרו הוא תבע את המושג “הפרעת חוסר טבע” שאינו מונח רפואי אך הוא השתרש בתרבות ככינוי למחסור בטבע בהתפתחות הילד.

לדברי לוב שינוי עמוק מתחולל בקשר בין הילדים לבין הטבע “לילדי הדור הנוכחי הטבע הוא דבר מופשט, שאינו מציאות פיסית. הילדים כיום יכולים לספר לך על יער הגשם באמזונס, אבל לא על הפעם האחרונה שבה היו ביער בעצמם. הטבע הוא משהו שצופים בו מרחוק, משהו שצורכים ומחסלים”.

לוב טוען שיש חשיבות רבה לחשיפת הילדים אל טבע. לדבריו, מחקרים רבים מראים שההשפעה החיובית של השהייה בחיק הטבע אינה מסתכמת רק בבריאות הפיסית. “ילדים יכולים לגדול באופן תקין בלי הטבע. אבל עם הטבע, ניכר שיפור בולט בשיעורי הפרעות חוסר קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בכושר הלימוד, ביצירתיות ובבריאות הנפשית והרגשית. בכמה בתי ספר בארצות הברית, עד 30% מהבנים נוטלים ריטלין. כבר הפסקתי לספור כמה מורים ומדריכים סיפרו לי עד כמה הילדים משתנים כשלוקחים אותם לטבע. ילדים בעייתיים נהפכים למנהיגים. הטבע הוא הריטלין שלהם”.

במאמר המתייחס לספרו של ריצ’רד לוב שפורסם עיתון הגרדיאן מזכיר ג’ון הנלי דוח אמריקני שפורסם לאחרונה שגילה שהאמריקאי הממוצע בגילאי 8-18 מבלה כיום יותר מ-53 שעות בשבוע בשימוש במחשבים, טלוויזיה וכדומה, עלייה מ-44 שעות לפני חמש שנים.

מאז שיצאה המהדורה הראשונה של “הילד האחרון ביער” גדל העניין ב”הפרעת חוסר טבע” ולוב מדגיש שלמרות שאין זו הגדרה רפואית, מדובר לדעתו בהפרעה חברתית. בעקבות הספר נוסדה בארצות הברית קרן ושמה “רשת הילדים והטבע”, שמטרתה ללקט ולהפיץ מחקרים בתחום ולבנות “תנועה שתחבר מחדש בין הילדים לטבע”.

אני מאד מסכימה עם נושא הספר, ואני חושבת שהידע והיכולות הצפונים בתקשוב מונעים מאיתנו המבוגרים ובעיקר מהילדים, לחוש ולהנות מהמציאות כפי שהיא. התמעטו משחקי החברה השונים (מחבואים, קלס, גומי, משחקי קופסה וכד'), כמות המפגשים של קבוצות חברתיות התמעטו (בשביל מה צריך לצאת מהבית, יש "פייסבוק"...) וכד'. לדעתי יש צורך לאזן בין שני הדברים ועלינו, המבוגרים, קיימת האחריות להראות, לחשוף ולאזן את הילדים ובני הנוער בין המציאות לבין היכולות הטמונות בתקשוב.

ונראה לי שכדאי לנו לרוץ לקרוא את הספר.....

יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

מה עושה את ה-iPad לשונה?

אז מה עושה את ה-iPad לשונה?

נתחיל ממערכת ההפעלה של המכשיר המבוססת על האייפון. אפל הציגו מכשיר ש-90 מיליון איש ברחבי העולם כבר יודעים להפעיל. אין עקומת למידה, אין צורך להתרגל לשום דבר חדש. בנוסף, המכשיר הזה יכול להפעיל כמעט כל אחת מתוך 140,000 היישומים הקיימים היום בחנות היישומים של iTunes. זה אומר שעל גבי ה-iPad ניתן לשחק משחקים, אפשר לנהל משימות, אפשר לבדוק את הפייסבוק שלכם, לכתוב ציוצים בטוויטר, להוציא חשבוניות, לצפות בקבצים, לראות מפות, או כל דבר אחר שהאייפון מסוגל לעשות (חוץ מלהתקשר) – רק על מסך גדול יותר. במילים אחרות, אפל השיקו מכשיר שביום הראשון לכניסתו לשוק יהיה מגובה בחנות היישומים הגדולה בעולם והרווחית ביותר בעולם.
המשתמשים יוכלו לרכוש שירים וסרטים מ-iTunes וליהנות מהם מיד. ניתן כמובן להעביר את כל אוסף השירים והסרטים שיש לכם אל המכשיר בסנכרון פשוט. ה-iPad מגיע בשלושה נפחים: 16, 32 ו-62 ג'יגה בייטס. זה מספיק מקום לשאת אתכם כמות נכבדת של מדיה, אפילו לטיסות ארוכות.




בעיניי, אחד "הצעצועים" היותר מלהיבים והמועילים שהומצאו.
בישראל עדיין לא מבינים את היתרונות המצויים באייפד והנהירה אחר המכשיר הנכסף אינה גדולה.
אכן המכשיר טומן בתוכו המון יכולות ואפשרויות. השימוש נעשה בו על-ידי נגיעה במסך ופעולתיו מאד פשוטות לתפעול. כיוון שהתפעול נשעה על-ידי נגיעה ומחזיקים את האייפד ביד (בגודל של דף A4) זה מעניק תחושה של אחיזת תמונה אמיתית ביד, השימוש במשחקים גורמים לתחושה שהשחקן הוא כחלק מהמשחק וכד'.
האייפד עדיין אינו מאפשר להוות תחליף ללפטופ, אך אין לי ספק שזה יקרה בקרוב, ויעלו את היישומים הרבים שיש בלפטופ לאייפד. כאשר זה יקרה הנהירה בארץ לרכישת האייפד תהייה גדולה יותר.

יום חמישי, 5 באוגוסט 2010

לוח חכם

מי מאתנו לא היה מעדיף לשבת עוד שעה מול המחשב מאשר לשבת בכיתה ולבהות בלוח? מעכשיו כבר לא יהיה לכם תירוץ... פרויקט הלוח החכם, שעד כה נמצא בשימוש בכיתות מועטות בבתי הספר בישראל, עתיד לשמש תלמידים ומורים רבים בשנת הלימודים הקרובה.
מהו בעצם לוח חכם?
הלוח החכם הוא לוח אלקטרוני גדול. משטח עבודה חלק שאפשר לכתוב עליו במצבע מחיק ודומה במראהו ללוח הכתיבה הנמצא היום בכל כיתה. הוא מחובר למחשב ולרשת האינטרנט בכבל, ומופעל בעזרת נגיעה באצבע או בעט אלקטרוני. אפשר להקרין עליו מצגות, לשמור בקבצים את מה שכתב המורה, לסמן חלקים חשובים ועוד.
במקור פותח הלוח האלקטרוני לצרכים עסקיים, כדי לאפשר מפגש מקוון לאנשי עסקים המפוזרים ברחבי העולם. מהר מאוד הבינו אנשי חינוך שהלוח החכם יכול לסייע בכיתות לימוד.
מורים ותלמידים מספרים שבכיתות שבהן הוחלף הלוח המסורתי בלוח החכם, קל יותר להתרכז בשיעורים והשתתפות התלמידים עלתה. אולי כי בעזרתו חומרי הלימוד מהנים ומעניינים יותר.





בעיניי, הלוח החכם יכול לתרום מאד! הלוח יתרום לריכוזם של הלמידים ויצור עניין רב אצל יותר תלמידים בכיתה. כיוון שהכיתות שלנו אינן הומוגונית, אצל כל תלמיד ישנו ערוץ שהוא חזק יותר. בעזרת הלוח החכם מופעלים ערוצים רבים יותר: הערוץ החזותי, הערוץ השמיעתי ופעמים רבות מאפשר התנסות רבה יותר של הלומדים. מאד מקווה שבקרוב, אכן יותקן לוח חכם בכל בתי-הספר. אין לי ספק כי בתחילה הצוות החינוכי ירתע ויחשוש מהעבודה עם הלוח, יחשוש מההכנות ומלמידה רבה, אך ברגע שהצוות החינוכי יבין ויגלה מה טומן בו הלוח החכם, יָצרו על-כך שלא היה בידם מזמן.

בתקווה שהחלום יתגשם במהרה....