למה אנו עוסקים בלמידה ובהוראה מתוקשבת?

במסגרת הקורס אסטרטגיות למידה כתבתי סיכום וביקורת על פי המאמר: "מודלים ללמידה מתוקשבים: למה אנו עוסקים בלמידה ובהוראה מתוקשבת?" שנכתב על-ידי אלי קנאי.
מטרת המאמר היא להציג את היתרונות של השימוש באינטרנט במערכת החינוך, להציג מודלים לבניית תוכניות לימוד ברשת מזוויות שונות וניתוח היתרונות הפדגוגים. האינטרנט מספק תקשורת ומידע , השילוב המיוחד יוצר הזדמנויות למידה רבות. רשת האינטרנט מאפשרת גישה למידע בכל זמן ובכל מקום. עובדות אילו מאפשרות למידה עצמאית, הנעשית בהדרכה מקרוב ומרחוק, לבחור את הנושא, לקבוע את קצב העבודה ולקבוע מהן מטרות הלמידה. זוהי מערכת הבנויה על "קישורים". בזמן העבודה, באמצעות האינטרנט, יכולים להיחשף למידע באתרים שונים, ולראות פרשנויות רבות. המערכת היא א-ליניארית ומעודדת חשיבה מסתעפת. לימוד בדרכי הוראה שונים, סגנונות שונים ומזמינה ברובה למידת עמיתים.

תיאורית הלמידה המרכזית בחינוך אינטרנטי היא תיאוריה הקונסטרוקטיביסטית.
מידע – מתייחס לעבודות ולחוקים המצויים בספרים או ברשתות השונות .
ידע – הייצוג המופשט במוחו של "היודע", אין ידע בלי האדם "היודע" . ידע נוצר מתוך עימות בין ידע קיים למידע חדש, לפיכך למידת עמיתים או למידה המבוססת על פתרון בעיות עדיפה על למידה המבוססת על תיאורי המורה ודעתו האישית.
האינטראקציה המוכרת ביותר בעולם החינוך עד לעת האחרונה, היא בין תלמיד למורה. למעשה תהליך למידה ברשת שונה מין הלימוד בכיתה, ברשת יכולים להיות מספר מורים או מורים ווירטואליים. האינטראקציה עם המורה בכיתה היא סינכרונית בעוד שלמידה בעזרת האינטרנט לרוב תהייה א-סינכרונית (בזמן חופשי).
האינטראקציה נוספת בין הלומד וחומר הלימוד, האינטראקציה באינטרנט יכולה להיעשות בכל זמן ובכל מקום, ניתן לשלוח שאלה או תגובה למורים או עמיתים.
האינטראקציה האחרונה בין הלומד לבין הלומדים האחרים- ניתן לפתוח פורומים או רשימות תפוצה, להמשיך דיון והעשרתו לעומת הדיון בכיתה הרגילה המוגבל בזמן ובכמות משתתפים. הפעילות באינטרנט יכולה להיות חלק מתוכנית הלימוד ומורים יכולים להפנות את תלמידיהם למשימות באינטרנט. לעבוד בשילוב המחשב או על-ידי תוכניות העשרה או בחלק ממשימות החובה.
על המורים להתייחס לנושא הערכה של תוכנית ברשת על-ידי מבחן עם ציון , על-ידי כמות ההשתתפות בפורום או על-ידי משימה מתוקשבת, ולכן חשוב להגדיר מראש את הצפיות הנדרשות מהלומד בתחילת המשימה.
בין הדוגמות הראשונות הן: בית-ספר ווירטואלי - אורט סנונית "אביב" בשילוב האוניברסיטה העברית בירושלים המציגים דוגמות אפשריות פדגוגיות לשימוש באינטרנט. כאשר בנו תוכנית במקצוע האזרחות המכיל פרקים נרחבים מחומר הבגרות. המטרה העיקרית הייתה מבוססת על שיתוף פעולה בין מורה פעיל בכיתה לבין מורה וירטואלי ברשת, תוך התייחסות למגילת העצמאות, זכויות האדם , נושא הצנזורה, תפקיד הרשויות, מוסדות שלטון וכדומה.
המטרה הייתה לפתוח קבוצות דיון , שיחות ועידה ולשלב את שיעורי הבית וסיכום השיעור כתמליל שיחה (סיפור) ולבסוף פעילות ווירטואלית.

לסיכום:
יתרונות פדגוגים רבים יש לשימוש באינטרנט ולטכנולוגיה שעומדת לרשותנו אך עדיין יש לא מעט קשיים - מאחר שילדינו רגילים לפגישות פנים מול פנים, מנהלים, מורים ותלמידים חוששים וממעיטים במפגשים ווירטואליים. ישנו חשש לפגיעה ביכולות של תלמידנו הצעירים לפתח כישורים חברתיים להם יזדקקו בתוך הקהילה.
•קושי מרכזי הוא הקושי הכלכלי – לא תמיד ניתן לספק את כל הציוד הנדרש.
•קושי בחרדה טכנולוגית לא כולם מרגישים מספיק מיומנים בהפעלת מערכות טכנולוגיות מורכבות.
•מורים ותלמידים חוששים מהשינוי המתרחש בתחומי ההערכה של הלומדים במערכות הנבנות ברשת.
•המורה אינו מקור הידע הבלעדי ובמשימות רבות אין תשובה נכונה אלא מרחב של פתרונות אפשריים לא תמיד ברור כיצד יש להעריך את המשימה האם אפשר לתת בסוף התהליך ציון כמקובל בבית הספר ?
רשת האינטרנט כבר כאן ואתנו, הנוער פעיל בתוכה והתרבות האנושית מחפשת את דרכה לקראת איזון בין העולם הווירטואלי ובין העולם הפיזי.

במסגרת עבודתי כמורה לשפה בכיתות א' וכסטודנטית במגמת תקשוב אני חשה הזדהות גדולה עם המאמר, הקשיים שמציג המאמר מאוד מוכרים לי מהשטח: מורים שחוששים להתעמת או להתנסות במחשב, קושי בהערכת עבודות המחשב, האם יש להעריך את טיב העבודה או את השימוש בטכנולוגיה, האם העבודה נעשית באמת על-ידי הילדים. לא אחת עולים בצוות הבית ספרי שלנו התנגדויות לשימוש במחשב היות ולא תמיד נמצא אדם בתחום הטכני שיכול לפתור בעיות בזמן נתון. החשש לעמוד מול תלמידים בחוסר אונים מהווה פחד גדול אצל חלק ממורי בית הספר. עלינו לזכור כי זאת מחויבותנו להתקדם עם הדור הבא לעולם שלהם ולא להישאר מאחור, עלינו להיזהר להיות לא רלוונטיים עבורם. אני רואה עצמי כשליחה להפצת הטכנולוגיה בבית ספרי, אני מודעת שתמיד יהיו אנשים שיחששו ולכן עלינו לתת להם את הכלים הנכונים להתמודד עם החששות. במאמר מוצגות פעילות שונות פדגוגיות של שימוש באינטרנט למדתי להבין שיש המון פעילויות שניתן לקחת גם לתחום המקצועי שבו אני עוסקת למשל בתחום השפה, ניתן להיעזר באתרים שונים המאפשרים תרגול באמצעות משחקים, של מודעות פונולוגית ותהליך רכישת הקריאה.
לסיכום: הטכנולוגיה כבר פה והיא לא אופנה חולפת, עלינו לשנות את מערכי השיעור לממוחשבים ומתוקשבים ולנצל את הטכנולוגיה העומדת לרשותנו. האינטראקציה של פנים מול פנים תמיד תהיה רלוונטית וחשובה ללא ספק לטובת הצד החברתי ופיתוח מיומנויות חברתיות וקשרים בינאישיים, ואסור לוותר על כך, אך יש שלב לפתח את האינטראקציה בין הלומד וחומרי הלימוד – על הלומד לדעת לגלות מידע ברשתות השונות להבין שחומר הלימוד מתעדכן ומחדש כל הזמן. תפקידנו כמורים לאפשר ללומד להיות חשוף לחומר לעשות את הסינון שמתאים למטרותיו ולא לפחד שאנו לא משמשים למקור הידע הבלעדי. לפתח את אינטראקציה בין הלומד ללומדים אחרים היות זמן הדיון הכיתה מוגבל בזמן או בכמות משתתפים הדיונים הפורומים הם א-סינכרוניים ולא מוגבלים.
דרכנו עוד ארוכה אך ללא ספק אנחנו נמצאים בתהליך של מהפכה חדשה.
מאמר זה נכתב בשנת 1999, אנחנו כבר כמעט 12 שנים אחרי כתיבת המאמר, ורוב הדברים עדיין לא השתנו במערכת החינוך. אומנם ישנו שיפור קל במערכת (ישנן כיתות מתוקשבות בחלק מבתי הספר בארץ, מה שמחייב את המורים למוד ולדעת כיצד להשתמש במחשב. אני מלאה תקווה שאכן יהיה שינוי מהותי בעתיד הקרוב.