לייקים מזויפים

חבל שגם בפייסבוק צריך להשתמש במרמה כדי לפרסם ולשווק את עצמנו.
שוב.... צריך לזכור ולדעת שחשוב להשתמש בכלי המופלא הזה בדרך היעילה, הטובה, הנכונה ומועילה ביותר.
ושימו לב למי תם נותנים את "הלייק"....

Apple TV

Apple שדרגה ומשיקה שוב את המוצר שלה - Apple TV

ה - Apple TV הוא מכשיר שמאפשר למשתמש לנצל את הטלוויזיה שלו לצפייה בתמונות, להשמעת מוזיקה ולהפעלת סרטי וידאו מתוך רשת אינטרנט מקומית או מתוך שירות אינטרנטי (iTunes Store, YouTube, Flickr או MobileMe). בהתחברות ישירות ל-iTunes Store, ניתן לשכור ולקנות סרטים, תוכניות טלוויזיה, שירים, אלבומים וקליפים כשחלק גדול מהתוכן קיים באיכות HD, מתוך המכשיר. בנוסף, אפשר לצפות באמצעותו בסרטי YouTube ופליקר ולעיין באלבומי תמונות ב-MobileMe. המשתמש ב-Apple TV יכול להסתנכרן ולהזרים מידע (תמונות, מוזיקה וסרטים) ממחשב שמחובר לאותה רשת ומכיל iTunes. המכשיר נשלט באמצעות שלט מיוחד.

נראה כי יש יתרונות רבים למכשיר. נוח יותר לשימוש ממחשב המחובר לטלוויזיה ובעיקר חוסך לנו מקום...

ספרי לימוד ברשת – כותר ספרי לימוד

שנת הלימודים תשע"א כבר החלה,
אבל מתברר שגם בזמן החופש הגדול, החינוך תפס את כותרות העיתון.
בראשית חודש יולי אושר תיקון לחוק השאלת ספרי לימוד, שהוביל שר החינוך ח"כ גדעון סער.
לפי התיקון, ישולש תקציב פרויקט השאלת ספרי לימוד כבר משנת תשע"א, לתקציב של 5.5 מיליון ש"ח.
ועוד: ב-2 באוגוסט נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון שכותרתו "דרכים לקידום השוויון בחינוך". עיקר הדיון נסב על סוגיית ספרי הלימוד. מתוך הנחת היסוד ש"ספר הלימוד" הוא מסד מרכזי, מהותי ללמידה, נקודת המפגש של מורה-תלמיד-ידע, ומתוך הכרתנו את עצמנו – אנו מחויבים לספק ספרי לימוד לכלל ילדי ישראל. בדיון צף ועלה – כפי שעולה מדי שנה בשנה ערב פתיחת שנה"ל – נושא עלויות ספרי הלימוד. ומתוך כך, באופן טבעי צף ועלה בדיון הפתרון המתבקש ו"החם" ביותר- העלאת ספרי הלימוד לרשת.
סוגיית ספרי הלימוד המודפסים מוכרת. הטענות בנושא ספרי הלימוד מוכרות, ובחלקן אף מוצדקות: מצד אחד בתי הספר מחויבים להחלטה על ספרי הלימוד לתקופה של 5 שנים; מן הצד האחר, לעתים ספרי הלימוד נעשים פחות רלוונטיים עקב שינויים בתכנית הלימודים – וההורים נדרשים לרכוש מהדורות חדשות של ספרי הלימוד.
בשנים האחרונות שינתה המורכבות כיוון, והדחיפות למציאת פתרון – גוברת. מדוע?
אם נתבונן במושגי ההוראה והלמידה החדשים, המיושמים כבר בחלק מבתי הספר ובחלק משיטות ההוראה של המורים, ואם נצא מכותלי בית הספר אל סביבת העבודה, אל סביבת הפנאי, אל העולם שבו אנו עובדים, חיים ומגדלים את הילדים – נראה שהמציאות השתנתה. אם נתמקד – נגלה שהמושגים "ספר", "ידע", "קריאה", "למידה" ו"הוראה" השתנו.
המורה וספר הלימוד אינם מקורות הידע הבלעדיים. יותר מאי פעם התלמידים חשופים לידע. ידע זה אינו מוגש בצורה ליניארית ומובנית, כמו שספר לימוד מביא אותו, אלא בצורה רוחבית, כמעט אסוציאטיבית, ללא הכוונה. לקריאה המסורתית בספרי עיון נוספה קריאה פרגמנטאלית, ממוקדת מושג, ממוקדת פריט ידע. גם הרגלי הקריאה של ספרי קריאה – השתנו. חברת שיווק הספרים האמריקנית "אמזון" מדווחת כי בחודש יולי נמכרו יותר ספרים אלקטרוניים מספרים מודפסים. התלמידים חשופים לידע בכל זמן ובכל מקום.
איך הופכים את כל זה ליתרון?…

בעולם כולו כבר נערכים לשינויים. ארה"ב, ספרד, פורטוגל ואנגליה – מובילות תקשוב בחינוך. הן עושות זאת תוך התערבות המדינה בפיתוח מקצועי של מורים ובהצבת תשתיות מחשבים ורשת אינטרנט. מדינות אלו גם מעודדות את הגופים הפרטיים העוסקים בפיתוח תכנים.
המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוא חברה לתועלת הציבור, המוביל בשנים האחרונות תהליך פיתוח והטמעה של ספרי לימוד ברשת -"כותר ספרי לימוד".

מה משמעות הדבר?
המשמעות היא שאנחנו ממשיכים ליהנות מיתרונות הספר בפורמט המוכר – מְתוּקָף ואמין מבחינה אקדמית, מובנה, ליניארי, דידקטי, מוביל למסגרת למידה, מאפשר מעקב ותרגול; ובאותה נשימה – נהנים גם מיתרונות הספרים ברשת:
* נגישות וזמינות מכל זמן ובכל מקום – למורים ולתלמידים בבית ובבית הספר.
* אפשרות לעדכון מהדורת הספר במקרה הצורך, מבלי שהעדכון יחייב רכישת ספר חדש.
* אפשרות של המורה ליצור ספר מותאם לתלמידים, באמצעות הוספת רבדים ושכבות על גבי הספר הקיים: קישורים לסרטים, לכתבות, לאמצעי המחשה, למקורות ידע נוספים ועוד.
* אפשרויות של סימון, העתקה, שמירת פסקאות בתיקיות ומיון ידע – כחלק מתהליך הלמידה ועיבוד התכנים.
* הזדמנות למשימות מסדר חשיבה גבוה: איתור מקורות ידע, איסוף ומיון מידע, השוואה, הסקת מסקנות והבעת עמדה.
* אפשרות לניהול למידה ותקשורת מורה-תלמיד-כיתה על גבי הספר באמצעות שיבוץ משימות והעלאת שיעורי הבית לספר.
* הזדמנות "להכניס" לתוך הכיתה את שפע הידע העולמי הטמון ברשת.
* הזדמנות לעודד את התלמידים ליצירה בסוגים שונים של מדיה.
* חיבור לכלים, לשפה, למיומנויות ולסביבה המתוקשבת שבה התלמידים חיים היום.
* הכנת התלמידים לסביבת העבודה, הלמידה והפנאי של המאה ה-21.
* חיסכון בנייר מודפס ושמירה על איכות הסביבה.
* חיסכון בעלות ספרי הלימוד להורה – כ-50% מעלות ספר לימוד מודפס.
(נלקח מתוך הבלוג של מט"ח - על ידי cettalknewsletter)

אני בעד הספרים הדיגטליים, בהחלט יש בפעולה זו המון פתרונות לבעיות השונות שהועלו בבלוג. אך יחד עם זאת אנו, הצוות החינכוי, צריכים להיות ערוכים לכך. אנו צריכים ללמוד ולדעת כיצד להשתמש בכלי (האדיר בעיניי) הזה וכיצד לתעל אותו.

עדיין אני חושבת שיש להשמש בחוברות העבודה השונות ולא להחליפן בספר דיגטלי. יש צורך שהתלמידים יכתבו, יקראו ובעיקר יריגשו את הדפים בחוברת. למרות שאולי זה נשמע מעט מיושן....

מאחלת לכולם שנת לימודים מוצלחת, מפרה ופורייה.